החלטה בתיק בפ"מ 4153-11-12

הקדמה:

פני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לס' 57ב לפקודת התעבורה.

ביום 03.11.12, בעקבות שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, החליט קצין המשטרה על השבתה מנהלית של רכב המבקשת - אגודה שיתופית חקלאית - קיבוץ נצר סרני, , למשך 30 יום בגין עבירה של נהיגה בזמן רות אותה ביצעה אחת מחברות הקיבוץ.

טענה מקדימית:

מצאתי לנכון לדון תחילה בטענתה המנהלית של המבקשת שההחלטה על איסור השימוש ברכב נעשה על ידי קצין המשטרה בטלה מאחר ולא הודע לה על השבתת הרכב, כאמור בסעיף 57א' (ד)(1) לפקודת התעבורה.

אולם, הלכה פסוקה היא, כי:

"יש להפריד במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטה מנהלית בין שני מישורים:

המישור הראשון - הפגם בהחלטה. המישור השני - נפקות הפגם.

במישור הראשון על בית המשפט לבדוק ולקבוע אם נפל פגם בהחלטה: פגם של חוסר סמכות, הפרה של זכות הטיעון, ניגוד עניינים, שיקולים זרים וכיוצא באלה. אם קבע בית המשפט, במישור הראשון, שנפל פגם בהחלטה, או אז עליו לשקול, במישור השני, את נפקות הפגם, כלומר, את הסעד הראוי...

אפשר... שבית המשפט יקבע, על אף הפגם, כי ההחלטה תקפה ומחייבת כאילו לא נפל בה פגם. כך לגבי כל סוג של פגם, לרבות פגם של חוסר סמכות...

ואם פגם של חוסר סמכות אינו מחייב את המסקנה שההחלטה המינהלית בטלה מעיקרה, אלא המסקנה תלויה בנסיבות, קל וחומר כך בפגמים אחרים, לרבות הפרה של זכות הטיעון..."

( רע"פ 4398/99 - עינת הראל נ. מדינת ישראל, פ"ד נד (3), 637, סעיף 7 לפסה"ד).

לאור ההלכה בדבר בטלות יחסית, יש לבדוק את נפקות ההפרה של זכות הטיעון במקרה הנדון, ובית המשפט רשאי לבחון, האם יש בטענותיה האחרות של המבקשת כדי לשנות את ההחלטה המנהלית לגופה.  כפי שיפורט להלן, אין בטענות אלו כדי לשנות את החלטת קצין המשטרה.

במאמר מוסגר אציין כי ע"פ הנטען בבקשה, הנהגת הינה חברת הקיבוץ ויתכן ובמסירת ההודעה לרשותה יש לענות על הנדרש, שהרי מדובר ברכב של הקיבוץ. אולם אציין מיד אין ברשותי מידע מספיק על מנת לבחון אפשרות זו לעומקה ולכן לא אתייחס לנקודה זו. וכן אציין כי לטעמי מקום בו לא נפגעו זכויות הנאשם, אין להיתפס לטענות פורמאליות ולפגמים שאין בהם כדי לפגוע בזכות המהותית של נאשם. שהרי עולם המבחן יהא מהותי ולא צורני פורמלי.

ולגופו של עניין, עיינתי בחומר החקירה ומצאתי ראיות לכאורה לכך שהנהגת נהג ברכב המדובר בהיותה שיכורה, ומכיוון שגם ב"כ המבקשת לא טען טענות שכנגד, הריני קובע כי ישנם לראיות לכאורה.

עפ"י ס' 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית-המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)  

1.      הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.

2.      מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."